עֵץ הַזַּיִת הוּא עֵץ יָרֹק חָשׁוּב מְאֹד, הֶעֱלִים שֶׁלּוֹ לֹא נוֹשְׁרִים אַף פַּעַם וּבְכָל עוֹנוֹת הַשָּׁנָה הוּא יָרַק.

בְּיִשְׂרָאֵל אֶפְשָׁר לִמְצֹא הַרְבֵּה עֲצֵי זַיִת וּבִמְיֻחָד בְּאֵזוֹר הַגָּלִיל וְהַגּוֹלָן.

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְסוּרְיָה הֵן הַמְּקוֹמוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁבָּהֶם גָּדְלוּ הָאֲנָשִׁים עֲצֵי זַיִת.

לְעֵץ הַזַּיִת יֵשׁ שִׁמּוּשִׁים רָבִים.

אֶת הַפָּרוֹת שֶׁל עֵץ הַזַּיִת אוֹכְלִים וּמְכִינִים מָהֵם שָׁמֵן זַיִת.

אֶתהַ שֶּׁמֶן מִשְׁתַּמְּשִׁים לְמַאֲכָל, לַטִּגּוּן וּלְבִשּׁוּל. מִשֶּׁמֶן הַזַּיִת מִכִּנִּים סַבּוֹן וְקוֹסְמֶטִיקָה.

מִגֶּזַע עֵץ הַזַּיִת מִכִּנִּים רְהִיטִים.

אֶת הֶעָלִים שֶׁל עֵץ הַזַּיִת מִשְׁתַּמְּשִׁים כִּתְרוּפָה לִכְאֵב שָׁנִים.

עַנְפֵי עֵץ הַזַּיִת מְהַוִּים סֵמֶל לְשָׁלוֹם.